טיפול רפואי, במרבית המקרים, מציל חיים אך קיימים מקרים בהם ניתן טיפול רפואי רשלני שגרם לנכות, להחמרה של המצב, לנזקים נפשיים, לכאב וסבל ואף הביא למות המטופל.תביעות רשלנות רפואית הן מהתביעות המסובכות והמורכבות ביותר וזאת בשל העובדה כי על התובע להוכיח :בשלב ראשון שהרופא או הצוות הרפואי התרשל בטיפול בו ובשלב השני להוכיח כי ההתרשלות גרמה נזק.

טעות מקובלת היא לחשוב כי המונח "רשלנות רפואית" מתייחס אך ורק לטיפול עצמו.    רשלנות רפואית ניתן ליחס לכל אחד משלבי ההליך הרפואי-החל משלב האבחון דרך שלב בחירת הטיפול וההליך המתאים וכלה בשלבי המעקב אחר הבדיקות, השפעת הטיפול ואופן התאוששות החולה.

המטומה היא למעשה שטף דם פנימי. ההסבר הקליני להמטומה הוא למעשה צבר ממוקד של דם בתוך הרקמות או בתוך חללי הגוף. עיקר הרכבה הוא דם קרוש בשלבי התארגנות שונים כתלות בזמן שחלף מאז אירוע הדמם.

הסיבה השכיחה להיווצרות המטומות היא חבלה, אך גם דליפה מכלי דם עקב תהליך פתולוגי כגון מצבי תת-קרישתיות, חדירת גידול סרטנילאזור המכיל כלי דם, ניתוח או פריצת כלי דם על ידי מורסות.  גם שימוש במדללי דם יכול לגרום לשטפי דם(המטומות ).

המטומות עלולות לגרור סיבוכים מאוחרים הקשורים הן לחבלה הראשונית והן להתארגנות הדמם, כגון פגיעה ביכולת התנועה של מפרק , הסתיידויות או היווצרות מוקד זיהומי.  בתיאור ההמטומה יצמיד  בדרך כלל הרופא, מינוח המגדיר את אזור התרחשותה בגוף או ברקמות.

קיימות גם המטומות המופיעות החלל הרחם.

נקע הנו  למעשה פגיעה בשלמות הרצועה המפרקית והוא נגרם על ידי מתיחת יתר של הרצועה .נקע נגרם, בדרך כלל ע"י חבלה (טראומה גופנית) או כל של מערכת עצב-שריר- שלד לשמור על המפרק בטווח התנועה הנורמלי שלו. ככל בכל מפרק בגוף יכול להיווצר נקע אך הנקעים השכיחים  ביותר הם במפרקי הקרסול, הכתף , הברך והאצבעות.

פריקה (dislocation) שלמפרק היא פגיעה במנח או במיקום היחסי הנורמלי של עצמות המפרק. פריקה מתרחשת בדרך כלל עקב פגיעה פתאומית במפרק. במהלך פריקה כמעט ותמיד נפגעות רצועות  המפרק האמורות לשמר את עצמות המפרק במנח התקין.

המונח "תת פריקה" (subluxation), מתאר פריקה חלקית של המפרק. כאשר נפגעות רק רצועות המפרק ללא פגיעה במנח עצמות המפרק כזה למעה מושג מקביל למושג נקע.

לסיכות נאמר כי ההבדל בין נקע לפריקה הוא כי  בעוד  שבנקע העצם זזה וחוזרת למקומה בפריקה העצם יוצאת ממקומה ואינה חוזרת למקום.

ראשית נבהיר כי מפרק הכתף הוא מפרק של “עלי ומכתש”.  פריקת כתף ​​מתרחשת כאשר העצמות המרכיבות את מפרק הכתף זזות או נפרדות  ואינן מאפשרות תנועה חלקה ורגילה של הכתף.

לא נידרש יותר מהפעלת כוח קל עד בינוני על מנת שהכתף תזוז ממקומה הטבעי ומצא מתך השקע בו היא מצויי. במרבית המקרים ניתן להבחין כי די בנפילה  או  התנגשות עם אדם אחר או אובייקט , כפי שאנו עדים בפריקות של ילדים, נערים וספורטאים, על מנת לגרום לפריקה של הכתף.

רוב הפריקות הן כתוצאה מתאונה, נפילה או מכה ישירה, דבר הגורם להחלשות המפרק וכפועל יצוא מכך עלול להביא לפריקות חוזרות ונשנות.  מחקרים מראים כי בקרב צעירים מתחת לגיל 20 שפרקו את הכתף קיים סיכוי של 90% לפריקה נוספת.
פריקות חוזרות ונשנות באותה כתף עלולות לגרות לפגיעה בגידים, ברצועות ובשרירים הקיימים סביב ובתוך הכתף. במקרים קיצוניים יהיה צורך בניתוח לאיחויי הרקמות שנפגעו.

כתף קפואה – Frozen Shoulder  הוא מצב המאופיין בכאב המלווה בהגבלה בתנועות כתף. קיימות מספר סיבות לתסמונת הכתף הקפואה  כגון חוסר תנועתיות, גיל, סוכרת, הפרעות בתפקוד בלוטת התריס ועוד….

מחקרים מראים כי קיים קשר ברור בין חבלות (טראומה) קשות בכתף או בגפיים העליונות לבין תסמונת  " הכתף הקפואה" . התסמונת יכולה יכולה להימשך זמן רב  וגם אם בסופו של תהליך הכאב פוחת או חולף עדיין נשארת ההגבלה בתנועה.

יש הנוטים לבלבל בין מצב דלקתי בכתף לבין מצב של "כתף קפואה" ולהניח כי מדובר במושגים חופפים.  קיימים שני הבדלים עיקריים בין השניים:  הראשון שבהם מתייחס לטווח התנועה. בעוד שבמצב של דלקת עדיין קיים טווח תנועה מספיק גם אם החולה יצביע על טווח תנועה מוגבל, במצב של "כתף קפואה" בדרך כלל, לחולה אין כל יכולת לתנועתית של מפרק הכתף.
הבדל שני מתייחס לזמן ההחלמה.  זמן ההחלמה מדלקת של המפרק  אורך מספר שבועות בעוד שזמן ההחלמה מתסמונת "הכתף הקפואה" אורך בין שנה וחצי לשלוש שנים, במצבים מסויימים.
הסיבות לכתף קפואה אינן ברורות דיין, לעתים מדובר בבעיה ראשונית ללא ארוע מקדים, ולעתים מופיע משנית לחבלה או ניתוח שעבר החולה.