מחבר: סיגלית

מה ההבדל בין תאונת עבודה למחלת מקצוע

 

תאונה הנגרמת תוך כדי עבודה או עקב עבודתו של העובד במקום העבודה או בדרך מביתו של העובד למקום עבודתו או בחזרה ממקום עבודתו לביתו, תחשב תאונת עבודה.

גם פגיעה של העובד עקב חשיפה לחומרים מסוכנים, שהביאה לפגיעה בראיה או למחלת ריאה או לפגיעה בשמיעה או לקטיעה או פגיעת גפיים וכו', שארעה במקום עבודתו של העובד, כל אלה ועוד, ישבו תאונות עבודה, ובלבד שהפגיעה מהם התרחשה במהלך השנים מהם עסק באותו העיסוק.

תאונת דרכים שהתרחשה במהלך יום העבודה או בדרך לעבודה או בדרך הביתה חזרה מהעבודה, תחשב תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה.

חשוב להבחין בין תאונת עבודה בה הגורם לפגיעה הוא אירוע חד פעמי, לבין מחלת מקצוע שהיא פגיעה הנוצרת כתוצאה של חשיפה ממושכת ומתמשכת ל- חומרים רעילים, רעש, שמש וכיוצ"ב.

נדגיש כי  ביטוח לאומי הגדיר בתקנות הביטוח הלאומי, רשימת סגורה של מחלות, שתחשבנה מחלות מקצוע.

תביעה לפגיעה בעבודה יש להגיש לא יאוחר משנה מיום קרות התאונה ועד אשר לא תיבדק ותאושר התביעה ע"י הביטוח הלאומי לא יפוצה הנפגע בימי הפגיעה או בכל דבר אחר.

עובד אשר אושרה תביעתו בגין תאונת עבודה על ידי הביטוח הלאומי, יפוצה על אובדן ימי העבודה ולאחריה גם על נכות צמיתה או זמנית. כמו כן, בכל ההוצאות הכרוכות בגין הפגיעה כגון הוצאות נסיעה לצורך טיפולים וכל הוצאה כספית אחרת (יש לשמור על הקבלות ולהגישן לפקיד התביעות).

כל טיפול בין במרפאה או בבית חולים וכן אישפוז בגין התביעה אינו כלול בסל הבריאות, וכל העלות חלה על הביטוח הלאומי. זאת לאחר הגשת התביעה ואישורה ע"י הביטוח הלאומי. אז יצויד הנפגע בטופס התחייבות לעובד השכיר, טופס 250 ב.ל. או טופס 283 לעובד העצמאי.

התנהלות מול גופים גדולים כדוגמת הביטוח הלאומי דורשת מיומנות ומקצועיות רבה ולכן מומלץ כי  לנפגע בעבודה להתייעץ עם עורכי דין העוסקים בתחום הנזיקין לרבות תביעות נכות לביטוח לאומי, תאונות עבודה וזאת על מנת לממש בדרך חוקית ולגיטימית את זכויותיו ולקבל את מלוא הפיצוי המגיע בגין הפגיעה.

במקרה של תאונת עבודה על הנפגע להודיע מיד לאחר התאונה למעביד או  למורשה מטעמו, על התאונה. בנוסף יש לתעד ככל הניתן, את הנזק שנגרם, לשמור את כל המסמכים הרפואיים הקשורים לתאונה ולנזק לרבות קבלות עבור תרופות, עזרים רפואיים, התייעצויות עם רופאים, נסיעות וכיוצ"ב.

רשלנות רפואית גם בברית מילה

עוד מימים ימימה ברית המילה נחשבת בקרב היהודים כאחת ממצוות הדת החשובות ביותר.

על פי הדת היהודית חלה חובה  למול כל בן זכר עם הגיעו לגיל שמונה ימים. חשוב להבין כי ברית המילה אינה מיוחסת רק לילוד שהגיע לגיל 8 ימים כי אם גם למי שמבקש להתגייר ללא קשר לגיל ומשכך רשלנות במילה יכול שתתרחש גם בקרב נערים/גברים בוגרים שעברו תהליך של מילה כחלק מהליך הגיור.

 לרוב  תבוצע המילה בגיל 8 ימים על פי המצווה. אולם על מנת לקיים את המילה חייבים להתקיים שני תנאים: בריאותו של הילוד תקינה ו-איבר המין הזכרי של הילוד תקין. באם אחד הפרמטרים לא תקינים יש להיוועץ ברופא.

תהליך המילה נחלק לשני שלבים עיקריים. השלב הראשון נקרא מילה והשלב השני נקרא פריעה. בשלב הראשון, הוא שלב המילה חותך המוהל את העורלה בסכין ומגלה את העטרה שמסתתרת תחתיה .

בשלב השני, הוא שלב הפריעה, חותך המוהל את הקרום הממוקם באזור שבין העטרה לעורלה.

קיים גם שלב שלישי עליו מעטים נותנים את הדעת למרות היותו חשוב לא פחות משני השלבים הקודמים והוא השלב בו מוצץ המוהל את הדם. המציצה יכול שתבוצע באופן ישיר על ידי המוהל או באמצעות קשית .

חשוב לציין כי מבחינה דתית יש חשיבות הלכתית רבה לשלב השלישי, הוא שלב הקזת הדם, שלב שבמרבית המקרים לא קיים כאשר ברית המילה מבוצעת על ידי רופא. חשוב לדעת כי תהליך המציצה עלול להיות מסוכן מאוד ואף קטלני שכן מציצה ישירה יכולה לגרום להדבקת התינוק בהרפס הוא במחלות אחרות שעלולות לגרום לזיהום קל עד קשה ביותר sepsis, שעלול במקרים נדירים  לגרום למוות של התינוק.

"מילה הינה פעולה שביצועה אכן מצריך מיומנות רפואית מסוימת, וביצועה כרוך גם בסיכונים בעלי אופי רפואי. אך אפיונה הדומיננטי של הפעולה אינו רפואי, אלא דתי פולחני. לנוכח חיובי מצוות הדת הכרוכים בביצוע המילה, ועל רקע מסורת עתיקת יומין המנחה את תפיסות הציבור הרחב בכל הנוגע לביצועה של מילה, נקל להבין על שום מה נמנע המחוקק מלכלול את ביצוען של בריתות בתחום "עיסוק ברפואה", כמשמעו בפקודת הרופאים. לא למותר להוסיף, כי ההכרה בלגיטימיות של ביצוע מילה בידי מי שאינם רופאים, בשל היותה של המילה מצווה דתית, כפופה לכך שהמילה תבוצע בדרך נאותה ובידי מוהל מיומן ולכך שאין בביצועה משום פגיעה בתקנת הציבור ובכבוד האדם" תא (ירושלים) 6211-06 – א' פ' ואח' נ' אלחנן אוחנה

העובדה כי מרבית המוהלים אינם רופאים ו/או בעלי השכלה רפואית כלשהי  אינה מונעת מהם לבצע פעלה כירורגית בתינוקות רכים ובאיבר רגיש ועדין ומשכך עלולים להתרחש לא אחת סיבוכים שונים שחלקם קלים אך חלקם קשים וחמורים ביותר. חלק מהפגיעות הם פגיעות אסתטיות שנוצרו מחיתוך לא נכון ו/או מוגזם של העורלה. פגיעות נוספות להם אנו עדים הם זיהומים באזור החתך בשלב השני של הברית. זיהום זה יכול שיהיה קל אך יתכנו גם מצבים בהם  הזיהום הוא זיהום  חריף ויחייב אשפוז בשל היותו זיהום מערכתי.   גם פגיעות כגון היוצרות ציסטה על הפין או פיסטולה הנם תולדה של רשלנות ובוודאי דימום מסיבי או כפי שכבר הזכרנו הדבקה של הרפס או כל מחלה ו/או נגיף אחר.

חשוב להבין כי בגין כל אותם המקרים שהוזכרו ועוד רבים ודומים שגרמו לנזק פיזי, ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית כנגד המוהל, אם כי לא מדובר במקרים סטנדרטיים של רשלנות רפואית בה נדרשת מהמוהל רמת מיומנות כזו הנדרשת מרופא, אך בהחלט נדרשת ממנו רמת מיומנות וידע סבירים.

מוהל המבצע את הברית לתינוקות שאינם כשירים לכך מבחינה פיזית ו/או בריאותית ו/או גופנית מסתכן בתביעת רשלנות שכן אינו פועל במידת הזהירות והמקצועיות המצופה ממוהל סביר.

לסיכום: בחירה מדוקדקת של מוהל עשויה להקטין את הסיכונים והסכנות הטמונות בפעולת המילה וכמובן רצוי, כמו בכל תחום, לבדוק מהי הסמכתו ואם אפשר אל תתביישו לבקש לראות תעודה ו/או אישור הסמכה.
אם ידוע לכם על רופא שהוא מוהל בדקו אפשרות זאת וכמובן שימו לב כי המוהל יבצע את שלב הניקוז(המציצה) של הדם באמצעות קשית או שפופרת המיועדת לכך ובכך ימנע מגע ישיר בין פיו של המוהל לאיבר התינוק. היו ערנים למצבו של התינוק לאחר הברית והקפידו לבדוק את החבישה על מנת שלא תהא לוחצת ותגרום לנמק וכמובן בדקו את כמות הדימום שעל החבישה .

 בכל מקרה של ספק אין ספק ולכן מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע.

מי שכח לספר לסטודנטים שיש להם ביטוח

במדינת ישראל קיימים 63 מוסדות להשכלה גבוהה ובהם לומדים כ- 314.4 אלף סטודנטים שרובם המכריע חברים באגודות הסטודנטים ובכל זאת אף אחד לא ממש טורח ליידע אותם ואפילו לא אגודת הסטודנטים עצמה מהם הזכויות המגיעות לסטודנט שנפצע בתקופת הלימודים.

בכל שנה אנו עדים ללא מעט מקרים בהם נפצעים סטודנטים בשטח הקמפוס או מחוצה לו, פציעות שלא אחת גורמות להם לנזק גופני משמעותי ולא פחות מכך לאובדן ימי לימוד ובמקרים קיצוניים אף להפסקת הלימודים .

חשוב להבין כי בניגוד לתלמידים בגילאי 3-18 המבוטחים בביטוח תאונות אישיות תלמידים אותם מחויבים בתי הספר וגני הילדים לרכוש, לגבי המוסדות להשכלה גבוהה לא קיימת חובה כזו ויחד עם עם זאת חשוב להבין כי כל המוסדות רוכשים ביטוח המעניק פיצוי כספי לכל מי שנפצע בתוך המוסד האקדמי (סטודנטים, ספקים, מבקרים וכו').

בנוסף מרבית המוסדות האקדמיים  רוכשים ביטוח תאונות אישיות עבור הסטודנטים שלהם, ביטוח עליו משלמים הסטודנטים עצמם, במסגרת תשלום שכר הלימוד לאוניברסיטה או במסגרת התשלום לאגודת הסטודנטים.

ביטוח תאונות אישיות סטודנטים מעניק פיצוי כספי לסטודנט עבור:  הנכות שנותרה לסטודנט עקב התאונה, פיצוי במקרה שנפגעה יכולת העבודה של הסטודנט, פיצוי במקרה של מוות והחזר הוצאות רפואיות.

בנוסף, במידה ועקב התאונה נעדר הסטודנט מלימודיו ישולם פיצוי בגין ימי ההעדות ואם נבצר מהסטודנט לשוב ללימודים ולסיים את לימודיו ישולם פיצוי בגין אובדן שכר הלימוד.

חשוב מאוד להדגיש כי הפוליסה תקפה 24/7 ולאירועים שהתרחשו בתוך המוסד האקדמי ומחוץ לו, בארץ ובחו"ל,בימי לימוד ובחופשות ומכסה גם סטודנטים הלומדים במכינה ובתוכניות לימוד אחרות.

יחד עם זאת יש לזכור כי, בדומה לביטוח תאונות אישיות תלמידים, גם כאן קיימים מספר מצבים שלא מכוסים על פי תנאי הפוליסה והם : תאונות דרכים, מחלות, פעולות טירור. כמו כן, הפוליסה איננה מכסה את הסטודנט בזמן מילואים.     

חשוב להבין כי קבלת הפיצוי אינו מותנה בהוכחת אשם או רשלנות ובכל מצב למעט המצבים שהוזכרו קדם, ישולם לסטודנט פיצוי- אשם או לא אשם , תאונה עצמית או תאונה על ידי גורם חיצוני וכו'….הכל על בסיס "נפצעת קיבלת" !

עובדה נוספת שחשוב לזכור היא כי קיים כפל ביטוחי, כלומר אם לדוגמא נפצע הסטודנט שעה שצעד לתומו ברחובות העיר ונתקל במפגע בטיחותי במדרכה, יכול הסטודנט לקבל פיצוי כספי  מביטוח תאונות אישיות ללא הוכח אשמה ובמקביל גם מהמבטחת של הרשות המקומית במידה ויוכח  כי הרשות המקומית  התרשלה  והפרה את חובת הזהירות הזהירות.

דוגמא נוספת היא – סטודנט שנפצע במהלך עבודתו תחשב התאונה כתאונת עבודה ולכן יוכל לתבוע פיצוי גם מהמוסד לביטוח לאומי גם מהגורם האחראי לנזק וגם מביטוח תאונות אישיות סטודנטים. 

 נזכור כי תביעה לתשלום פיצוי במסגרת פוליסת ביטוח תאונות אישיות ניתן להגיש עד 3 שנים ממועד קרות האירוע ובנוסף עלינו להבין כי למרות קיומה של פוליסה, חברות הביטוח לא ששות ולא ממהרות לשלם ומשכך דוחות את התביעה ללא כל סיבה או מסיבות שאינן תקפות על פי חוק ולכן חשוב לא לוותר ולהסתייע בבעל מקצוע ואם יש צורך לא להסס לפנות לבית המשפט. 

 

כל מה שאתם צריכים לדעת לפני ואחרי ניתוח לייזר בעיניים

רפואה אסתטית הפכה בשנים האחרונות לתופעה נפוצה ומקובלת בקרב נשים וגברים בכל הגילאים .

הרפואה האסתטית מאפשרת לנו לתקן ולטשטש חלקים בגופנו שאנו לא שלמם ו/או לא מרוצים ממראם כדוגמת: מבנה האף, האוזניים, החזה העפעפיים, השפתיים  ועוד…

לכל אלה יש לצרף את ניתוחי הלייזר להסרת משקפיים שהפכו בשנים האחרונות לנפוצים ואופנתיים יותר ויותר וזאת ממספר סיבות אשר המרכזיות שבהן קשורות לכך שזמן ההחלמה מהניתוח קוצר משמעותית ועומד היום על שעות בודדות, לאפשרות לנתח את שתי העניים במקביל, להעדר כאבים במהלך ולאחר הניתוח ולמגוון המצבים הרפואיים להם ניתן לתת פתרון רפואי הולם.

בד בבד עם היתרונות הרבים של ניתוחים אלה חשוב לציין כי ההחלטה אם לבצע ניתוח לתיקון ראיה ואם לאו אינה פשוטה כלל ויש לא מעט גורמים שיש לקחת בחשבון טרם קבלת ההחלטה אם נכון יהיה לגשת לניתוח כלל ואם כן מה סוג הניתוח המתאים ביותר למטופל הספציפי .

רבים רוצים לבצע ניתוח על מנת להיפטר מהמשקפיים אך חשוב מאוד להבין כי לא כל אחד יכול ומתאים לכך. צעירים מתחת לגיל 18, נשים בהריון, חולים במחלות כרוניות, חולי סכרת, אנשים בעלי קרנית דקה או בצקתית הם רק חלק מהאנשים שלגביהם יש לשקול היטב ביצוע ניתוח לייזר לתיקון הראיה.

כאן המקום לציין כי ניתוח לתיקון ראיה, גם אם הוא מוצג כניתוח קל, מהיר, שלרוב עורך לא יותר מעשר דקות, ולא מסובך עדיין הנו ניתוח לכל דבר ועניין הטומן בחובו לא מעט סיכונים וסיבוכים שחלקם משמעותיים ובלתי הפיכים אותם חייב המטופל להכיר טרם ההחלטה על ביצוע  ניתוח מסוג זה  ועל הרופא המנתח חלה החובה לעדכן את המטופל בדבר כל אותם הסיבוכים והסיכונים האפשריים גם כאלה שהסבירות להתממשותם קטנה ביותר.

יתרה מכך החוק והפסיקה  מדגישים את  החובה להחתים את המטופל על טופס הסכמה לניתוח התואם את ההליך הרפואי שעומד להתבצע כמו גם להקפיד כי החתימה תתבצע כאשר למטופל ניתן מספיק זמן לקרוא בעיון רב את טופס ההסכמה ולהבין את תוכנו כשהוא אינו תחת השפעת כל כדור או חומר מטשטש ו/או מרגיע אחר.

רופא שלא ימלא אחר אחת מהדרישות המתוארות ולא יסביר למטופל מהם הסיבוכים והסיכונים הנלווים לניתוח ו/או לא יאפשר למנותח לקרוא ולהבין את תוכן כתב ההסכמה כמתואר, עלול למצוא את עצמו חשוף לתביעת רשלנות רפואית, באם יתממש אחד הסיבוכים או הסיכונים, שכן, למעשה, ביצע את הניתוח מבלי שקיבל את הסכמתו המודעת של המטופל ואי לכך פעל בניגוד לכללי חוק זכויות החולה.

חשוב להבין כי ניתוח לתיקון ראיה במרבית המקרים אינו ניתוח לצמיתות הגם שיש המנסים לתאר תמונה שונה מהתמונה בפועל .

תהליך הנסיגה של הראיה הוא תהליך פיזיולוגי וגנטי שלא ניתן לעצור אותו כליל. הוא יתרחש אצל כל אחד ואחת מאתנו בנקודת זמן כזאת או אחרת עם ניתוח לתיקון ראיה ובלעדיו.

ניתוח לתיקון ראיה ניתן לבצע בשיטת PRK  שעיקרה שיוף של פני הקרנית באמצעות לייזר ללא חיתוך או בשיטות LASIK שעיקרם חיתוך פני הקרנית, הרמת המתלה הקרניתי שנוצר לאחר החיתוך ושיוף השכבה שמתחת למתלה שהורם.

על מנת לקבוע את מידת התאמתו של המנותח לניתוח בכלל ו/או את שיטת הניתוח המתאימה למבקש לעבור ניתוח  להסרת משקפיים בלייזר, ע המועמד לניתוח לעבור בדיקת התאמה מקיפה ביותר האורכת מספר שעות ובוחנת מספר רב של פרמטריים של העניים, בסיומה יחליט המנתח האם המועמד מתאים לניתוח אם לאו ואם כן מה סוג הניתוח המתאים ביותר עבורו.

התאמת השיטה נעשית על פי מכלול הנתונים של המועמד לניתוח אך גם על פי עיסוקו וכמובן העדפותיו של המועמד כך לדוגמא מאמן קרטה שבמסגרת עבודתו עלול לקבל מכה בפנים שעלולה לגרום לניתוק המתלה הקרניתי הניתוח בשיטת LASIK אינו מומלץ. גם מי שעובי הקרנית שלו קטן מהעובי המומלץ, ו/או שהמספר שלו טרם התייצב ו/או שסובל מיובש קיצוני בעניים, כנראה שלא ימצא מתאים לביצוע ההליך הרפואי.

בתום הניתוח מומלץ להקפיד ולצאת את שערי המוסד הרפואי בדרך הביתה  כאשר אתם מצוידים במגן לעיניים.

באם חלילה מתממש אחד הסיכונים ו/או חלה החמרה או הרעה במצב הראיה ואו או כל סיבוך אחר או בכל מצב של ספק מומלץ לפנות ולהתייעץ עם עו"ד הבקיא בתביעות רשלנות רפואית שכן תביעות אלו הן מהתביעות המסובכות הדורשות טיפול משפטי מקצועי .

המדריך לנפגע מאופניים חשמליים

בשנים האחרונות חל גידול משמעותי במספר הרוכבים על אופניים חשמליים וזאת במקביל לרוכבים על קורקינטים חשמליים אליהם הצטרף, בשנה האחרונה גם ההוברבורד( סקייטבורד חשמלי).

בתי החולים מדווחים כי משנה לשנה חל גידול במספר הנפגעים בתאונות דרכים בהם מעורבים רוכבי אופניים חשמליים. 

משנה לשנה ניתן לראות כי כמות האופניים החשמליים על הכבישים והמדרכות הולכת וגדלה ואתם גם התאונות בהם מעורבים ילדים, בני נוער ומבוגרים .

תאונות אלה מעלות מספר שאלות חשובות שמן הראוי לתת עליהם את הדעת .

  • האם קיימות תקנות שמתייחסות לשימוש באופניים חשמליים ?
  • האם הולך רגל שנפצע מפגיעת אופניים חשמליים יכול לקבל פיצוי כספי בגין הנזקים שנגרמו לו?
  • האם כל אחד ראשי לרכב על אופניים חשמליים?
  • האם קיימת חובת ביטוח לאופניים חשמליים?

 במאמר הבא ננסה לענות על השאלות המרכזיות ולהעניק טיפים חשובים לנפגע מתאונת אופניים חשמליים.

מרץ 2016  אושרו ע"י שר התחבורה תקנות חדשות המאפשרות לראשונה לרכב על קורקינט חשמלי וכמו כן נקבע כי הגיל המינימלי לרכיבה על אופניים חשמליים שהיה 14 עלה לגיל 16 .

כאן שהרכיכה  על קורקינט ועל אופניים חשמליים, בכביש,  אסורה למי שטרם מלאו לו 16 שנה!

 יחד עם זאת, קובעות התקנות כי, ניתן לרכב על אופניים חשמליים בשבילי  אופניים מגיל 14, ומגיל 16 גם בכבישים.
עוד נקבע בתקנות כי על הרוכבים על אופניים חשמליים וקורקינט חשמלי חלה החובה לחבוש קסדה ולבישת אפוד זוהר בלילה או בשעה שתנאי מזג האוויר מקשים על ראית הרוכב.

ואולם, התקנות כלל לא מתייחסות לזכויותיהם של נפגעי תאונות האופניים או קורקינטים  חשמליים , והן עוסקות בעיקר בנושאים הקשורים לתקינותם.

לצערנו הרב החוק לא רואה באופניים החשמליים כלי תחבורה ומשכך אינו מחייב את הרוכבים ברכישת ביטוח חובה כנדרש  מהנוהג ברכב.

הולך הרגל שנפגע מתאונת אופניים חשמליים, יאלץ לפנות להליך משפטי ארוך ומייגע במהלכו יידרש להוכיח  כי רוכב האופניים התרשל וגרם לתאונה ולפציעה. וגם אם בסיכומו של עניין יזכה בתביעה, קיים חשש שהפוגע לא יוכל לשלם את הפיצוי.

אומנם, אכיפה מוגברת ברמה העירונית עלולה להרתיע מפני השימוש באופניים חשמליים, וקורקינטים חשמליים אך היא לא פשוטה ודורשת מהרשויות המקומיות משאבים רבים, שלא תמיד מוכנות הרשויות להשקיע.

גם חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים שנותן מענה ומספק פיצוי לנפגע מאופניים רגילים או מכלי תחבורה אחר, לא נותן מענה בשעה שמתרחשת פגיעה כתוצאה  מתאונת אופניים חשמליים וזאת בשל העובדה כי עד כה לא הוכרו האופניים החשמליים ככלי רכב. כל עוד לא יוגדרו האופניים החשמליים "כלי רכב"  החוק לא יחייב  את בעלי האופניים החשמליים ו/או הקורקינטים החשמליים באחזקת רישיון  וברכישת ביטוח חובה ו/או צד ג' לכיסוי מקרים של פגיעות גוף, הן לרוכב עצמו והן לצד ג'.

משכך למי שנפגע מאופניים חשמליים, אין אלה לפנות להליך משפטי, ולתבוע את רוכב האופניים באופן אישי, הליך שבמרבית המקרים יהא ארוך ומייגע וידרוש משאבים כספיים לא מועטים לקבלת חוות דעת רפואיות.

בנוסף  על התובע יהא להוכיח את אחריותו ואשמתו של רוכב האופניים ולקוות שבסופו של תהליך יש לרוכב האופניים גם את האפשרות הכלכלית לשלם עבור הנזקים שנגרמו לו.

המצב שונה כאשר מדובר בתאונת דרכים בה נפגע רוכב האופניים מרכב, שאז מדובר בתאונת דרכים ורוכב האופניים יחשב לעניין התאונה, הולך רגל, ויוכל להגיש תביעה כנגד חברת הביטוח שביטחה את הרכב הפוגע בביטוח חובה ושאלת האשמה כלל לא רלוונטית.

חשוב לזכור כי כאשר מדובר בנפגע שגילו מתחת לגיל 18 ניתן לפנות לחברת הביטוח שביטחה את התלמיד בביטוח תאונות אישיות תלמידים ולקבל פיצוי בגין הפגיעה הגופני.

במצב דברים זה מומלץ לבעלי האופניים והקורקינטים החשמליים:

  • לרכוש פוליסת ביטוח ייעודית לאופניים חשמליים שתעניק כיסוי ביטוחי, במקרה של תאונה, הן לרוכב עצמו והן להולך הרגל שנפגע.
  • לפנות לעו"ד המתמחה בטיפול בנזקי גוף ותאונות דרכים לקבלת הנחיות וייעוץ ראשוני ולהערכת גובה הפיצוי.

 

 

 

אישה וילדיה הגישו תביעה נזיקית בגין אלימות ונזק נפשי שגרם להם האב.

בהמשך למאמר שלי שהתפרסם באתר תקדין, בנושא -דיני הנזיקין בבית המשפט לענייני משפחה,פס"ד עדכני של ביהמ"ש לענייני משפחה בפתח תקווה בו התקבלה תביעה נזיקית שהגישה אישה וילדיה בגין אלימות ונזק נפשי שגרם להם האב.
בית המשפט חייב את הגבר בפיצוי לאישה בסך 350 אלף ש"ח, בנוסף חייב את הגבר בסכום של 70 אלף ש"ח בגין ראש נזק של כאב וסבל, סכום של 20 אלף ש"ח לכל ילד עבור טיפול פסיכולוגי וסכום של 50 אלף ש"ח הוצאות משפט.

דרך על מסמר בחוף הים ויפוצה בסכום של 84,000 ש"ח!!

התובע טייל להנאתו בחוף הים, כאשר לפתע דרך על מסמר שלא ניתן היה להבחין בו. בית המשפט קבע כי המסמר שהיה נעוץ לקרש הוא דבר מסוכן שלא צריך היה להיות בחוף הרחצה ולכן המועצה האזורית היא האחראית לנזקיו, אך את הפיצוי תקבל חזרה מחברת הניקיון שהתרשלה בניקוי החוף.

חברת התעופה תפצה נוסע על נזקים גופניים שנגרמו לו בעת המראה

נוסעת בטיסה לארה"ב שקמה כדי לאפשר לנוסע לשוב אל כיסאו נפלה ונחבלה- ביהמ"ש קבע שחברת התעופה התרשלה ולכן תשלם פיצוי בסך של 92,000 ₪ .
מטוס חברת התעופה עמד להמריא לארה"ב ונוסעיו התבקשו להישאר ישובים במקומותיהם.
התובעת שהייתה ישובה במקומה נאלצה, לפתע, לקום על מנת לאפשר לנוסעת שישבה לצידה ושבה מהשירותים, לחזור ולהתיישב בכיסאה. לרוע מזלה, בו ברגע החל המטוס לנסוע והתובעת נפלה בפתאומיות ונחבלה.
בעקבות המקרה, הגישה הנוסעת תביעה בבית המשפט לפיצויי בגין הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מהנפילה כאשר הדין הרלוונטי למקרה הינו אמנת ורשה, שאומצה לחוק הישראלי, המטילה אחריות על חברת התעופה במצב בו התאונה שגרמה לנזק אירעה בתוך כלי הטיס או תוך כדי עליה לתוכו או ירידה ממנו.
חשוב לזכור כי האחריות במקרה זה אינה מוחלטת ולכן לחברת התעופה יש אפשרות להוכיח כי לא התרשלה וכי הנוסע הוא זה שאחראי לתאונה.
בית המשפט שהתרשם כי עדותה של התובעת הייתה אמינה החליט כי חברת התעופה תפצה את התובעת בסך של כ-92,000 שקל, בין היתר בגין כאב וסבל, הפסדי השתכרות לעתיד ועזרת הזולת. הנתבעת תשלם גם את שכ"ט עו"ד בסך 22,000 שקל ו-7,500 שקל הוצאות משפט.