מורים ומרצים יקרים שימו לב!!
אם גם אתם סובלים מצרידות, ההחלטה הזאת יכולה לעניין אתכם……
בית הדין האזורי לעבודה קיבל תביעת מרצה במכללה להכיר בליקויים במיתרי קולו ובצרידותו ככאלה שנגרמו כתוצאה מעבודתו. בית המשפט קבע כי יש לאמץ את קביעתו של המומחה הרפואי לפיה לעבודת התובע הייתה השפעה משמעותית על הופעת הליקוי במיתרי קולו ולצרידות מהן סובל, ולהעדיפה על חוות הדעת הרפואית הסותרת מסקנה זו.
בית משפט השלום קיבל תביעה של תלמיד שהחליק ונפגע כששיחק כדורגל בביתו במהלך חופשה, וחייב את הרשות המקומית והמכללה שהפעילה את בית ספרו לפצותו בסכום של 262,000 ש"ח.
ביהמ"ש קבע כי הרשות המקומית הפרה את חובתה החקוקה לעריכת ביטוח תאונות אישיות לכל תלמיד, החלה בכל גיל המקנה זכאות לחינוך חינם וגם על תלמידים במוסדות חינוך לא רשמיים.
בנוגע למכללה, אחריותה נקבעה מכוח עוולת הרשלנות באי עריכת הביטוח.
תובעת שנסעה באוטובוס ביקשה לרדת בתחנה. נהג האוטובוס עצר במרחק של כמטר מהמדרכה והתובעת ניסתה להגיע עם רגלה עד למדרכה, אולם היא לא הצליחה, איבדה את שיווי משקלה ונפלה ארצה.
בית המשפט קבע כי מאחר והתאונה אירעה כאשר התובעת ירדה מהאוטובוס, יש לקבוע שמדובר תאונת דרכים הגם אם הנפילה לא אירעה באותו שבריר שניה של היציאה מהאוטובוס, אלא לאחר צעד אחד ואפילו שניים מהירידה מהאוטובוס. אירוע זה קשור בטבורו ביציאה מהאוטובוס ומהווה מכלול אחד. תחילת אירוע הנפילה היה ביציאה מהאוטובוס למרות שנפלה במרחק מסויים ממנו.
התובעת פנתה לרופא השיניים לצורך טיפול וזה הציע לתובעת טיפול הכולל טיפולי שורש וקיבוע השיניים בעזרת גשרים בלסת העליונה והתחתונה. לאחר הרכבת הגשרים, החלה התובעת סובלת מדלקות חניכיים חוזרות ונשנות.
בית המשפט קבע כי התיעוד הרפואי אינו עומד בסטנדרט שנקבע בחוק ופסיקה, אינו מושלם ואינו משקף את מצב הדברים כפי שהם.
סעיף 17 לחוק זכויות החולה, מחייב עריכת רשומה רפואית. לעתים כאשר קיימת מחלוקת באשר לפעולות שנקט הרופא, והאם היו בהן כדי התרשלות, יש חשיבות רבה לבדיקת הריישום הרפואי. העדר רישום רפואי יכול להעיד על התרשלות הרופא במתן הטיפול ולהעביר את נטל הראיה. היעדר רישום רפואי שולל מן התובע את היכולת, או את הסיכוי, להוכיח את יסודות עילת התביעה ולכן יש חשיבות רבה לרישום מלא בתיקו הרפואי של מטופל.
לפיכך קובע ביהמ"ש-היעדר הרישומים ואובדן הצילומים לא רק שמחזקים את גרסת התובעת, אלא שוללים את כל טענות הנתבע שהועלו כנגד גרסת התובעת.
סטודנט באחת המכללות ששיחק כדור-רגל במגרש הספורט השייך למכללה נפל ונחבל בפניו כאשר תוך כדי המשחק יצא הכדור מעבר לגבולות המגרש. התובע רץ אחריו כדי להחזירו למגרש ואולם תוך כדי ריצתו חזרה למגרש פגעה רגלו במכסה שוחת ביוב שבלטה מעל פני הקרקע וכתוצאה מכך נפל ונפגע בפניו. בנוסף לפגיעה הגופנית נאלץ התובע להיעדר מהלימודים במשך ששה שבועות .
התובע הגיש כתב תביעה שנסמך על שתי עילות. האחת, בגין רשלנות המיוחסת למכללה השנייה, מכוח פוליסה של תאונות אישיות של הסטודנטים במכללה, בגדרה זכאי התובע לתגמולי ביטוח בהתאם לתנאי הפוליסה.
בית המשפט קבע פיצוי כספי בגין הפגיעה הגופנית, הוצאות רפואיות ופיצוי על כך שבעקבות התאונה התובע לא יכול היה לשקוד על לימודיו למשך שישה שבועות וחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 27,000 ש"
גם אם הניתוח הצליח ולא ניתן לטעון כי הייתה התרשלות מבחינה רפואית, עדיין ניתן לתבוע את בית החולים והרופאים, אם לא נתנו לחולה מידע או הסברים לגבי הפרוצדורה הרפואית, לגבי חלופות אפשריות וכמובן אם לא הוסבר לחולה מהם הסיכונים הכרוכים בפרוצדורה הרפואית אותה הוא עומד לעבור.
בית המשפט קבע כי התובעת, שעברה ניתוח להחלפת מסתם קיבלה הסבר כללי המתייחס לכך כי מדובר בניתוח פשוט ולמרות שרופאי בית החולים שניתחו את התובעת לא התרשלו מבחינה רפואית, הרי שבמצב דברים זה נפגעה זכותה של התובעת לאוטונומיה ולכן נקבע פיצוי של רבע מליון ₪ לתובעת.
בית משפט השלום קיבל תביעתה של יולדת נגד מרכז רפואי שטענה כי המרכז התרשל באי הוצאת השלייה מרחמה בשלמותה וגרם לה לכאבים קשים ולחרדה להרות שוב. נקבע כי המרכז הרפואי התנהל ברשלנות תוך הפרת חובות הזהירות ויפצה את היולדת בגין הסבל והכאב שנגרמו לה.
בית משפט השלום קיבל תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתלמיד תיכון שהותקף על ידי תלמידים עמיתים במהלך הפסקה. בתביעה שהוגשה נגד עיריית ירושלים ומשרד החינוך נקבע, כי התגרה התפתחה בשל חוסר טיפול הולם וסביר של המורים התורנים שהיו צריכים לצפות זאת בשים לב לאופייה הבעייתי של הקבוצה התוקפת ולהתגרות שלה בקבוצה המותקפת.
לאחר בחינת רכיבי הנזק השונים, פסק בית המשפט לתובע פיצוי בסך 127,900 ₪, שישולמו כאמור ע"י העירייה.
התובע אשר הועסק על ידי המדינה כמורה לחינוך גופני הגיש תביעת נזיקין בה טען כי חלה בסרטן העור עקב החשיפה הממושכת לשמש במהלך העבודה. התובע טען כי המדינה התרשלה בכך שלא סיפקה אמצעים או כלים שיש בהם כדי להגן מפני הסכנה, כמו גם לא דאגה נוכח החשיפה הרבה לשמש לערוך לו בדיקות תקופתיות.
בית המשפט קבע כי נזקיו של התובע אירעו כתוצאה מהתרשלות המדינה אשר הפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה בתור המעסיקה והורה לפצותו בסכום של 150,000ש"ח.
מהיום רוכב אופניים שייתפס רוכב על מדרכה צפוי לקנס של 250 ש"ח. מצד אחד התקנה החדשה מהווה בשורה משמחת להולכי הרגל ומצד שני עלולה להגדיל את כמות תאונות הדרכים בהם מעורבים רוכבי אופניים. זכרו כי רוכב אופניים המעורב בתאונת דרכים יחשב כהולך רגל לעניין הפיצוי הכספי.
רוצים לקרוא עוד על התקנה החדשה? היכנסו לקישור הבא http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4797604,00.html