קטגוריה: כללי

מה ההבדל בין תאונת עבודה למחלת מקצוע

 

תאונה הנגרמת תוך כדי עבודה או עקב עבודתו של העובד במקום העבודה או בדרך מביתו של העובד למקום עבודתו או בחזרה ממקום עבודתו לביתו, תחשב תאונת עבודה.

גם פגיעה של העובד עקב חשיפה לחומרים מסוכנים, שהביאה לפגיעה בראיה או למחלת ריאה או לפגיעה בשמיעה או לקטיעה או פגיעת גפיים וכו', שארעה במקום עבודתו של העובד, כל אלה ועוד, ישבו תאונות עבודה, ובלבד שהפגיעה מהם התרחשה במהלך השנים מהם עסק באותו העיסוק.

תאונת דרכים שהתרחשה במהלך יום העבודה או בדרך לעבודה או בדרך הביתה חזרה מהעבודה, תחשב תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה.

חשוב להבחין בין תאונת עבודה בה הגורם לפגיעה הוא אירוע חד פעמי, לבין מחלת מקצוע שהיא פגיעה הנוצרת כתוצאה של חשיפה ממושכת ומתמשכת ל- חומרים רעילים, רעש, שמש וכיוצ"ב.

נדגיש כי  ביטוח לאומי הגדיר בתקנות הביטוח הלאומי, רשימת סגורה של מחלות, שתחשבנה מחלות מקצוע.

תביעה לפגיעה בעבודה יש להגיש לא יאוחר משנה מיום קרות התאונה ועד אשר לא תיבדק ותאושר התביעה ע"י הביטוח הלאומי לא יפוצה הנפגע בימי הפגיעה או בכל דבר אחר.

עובד אשר אושרה תביעתו בגין תאונת עבודה על ידי הביטוח הלאומי, יפוצה על אובדן ימי העבודה ולאחריה גם על נכות צמיתה או זמנית. כמו כן, בכל ההוצאות הכרוכות בגין הפגיעה כגון הוצאות נסיעה לצורך טיפולים וכל הוצאה כספית אחרת (יש לשמור על הקבלות ולהגישן לפקיד התביעות).

כל טיפול בין במרפאה או בבית חולים וכן אישפוז בגין התביעה אינו כלול בסל הבריאות, וכל העלות חלה על הביטוח הלאומי. זאת לאחר הגשת התביעה ואישורה ע"י הביטוח הלאומי. אז יצויד הנפגע בטופס התחייבות לעובד השכיר, טופס 250 ב.ל. או טופס 283 לעובד העצמאי.

התנהלות מול גופים גדולים כדוגמת הביטוח הלאומי דורשת מיומנות ומקצועיות רבה ולכן מומלץ כי  לנפגע בעבודה להתייעץ עם עורכי דין העוסקים בתחום הנזיקין לרבות תביעות נכות לביטוח לאומי, תאונות עבודה וזאת על מנת לממש בדרך חוקית ולגיטימית את זכויותיו ולקבל את מלוא הפיצוי המגיע בגין הפגיעה.

במקרה של תאונת עבודה על הנפגע להודיע מיד לאחר התאונה למעביד או  למורשה מטעמו, על התאונה. בנוסף יש לתעד ככל הניתן, את הנזק שנגרם, לשמור את כל המסמכים הרפואיים הקשורים לתאונה ולנזק לרבות קבלות עבור תרופות, עזרים רפואיים, התייעצויות עם רופאים, נסיעות וכיוצ"ב.

רשלנות רפואית גם בברית מילה

עוד מימים ימימה ברית המילה נחשבת בקרב היהודים כאחת ממצוות הדת החשובות ביותר.

על פי הדת היהודית חלה חובה  למול כל בן זכר עם הגיעו לגיל שמונה ימים. חשוב להבין כי ברית המילה אינה מיוחסת רק לילוד שהגיע לגיל 8 ימים כי אם גם למי שמבקש להתגייר ללא קשר לגיל ומשכך רשלנות במילה יכול שתתרחש גם בקרב נערים/גברים בוגרים שעברו תהליך של מילה כחלק מהליך הגיור.

 לרוב  תבוצע המילה בגיל 8 ימים על פי המצווה. אולם על מנת לקיים את המילה חייבים להתקיים שני תנאים: בריאותו של הילוד תקינה ו-איבר המין הזכרי של הילוד תקין. באם אחד הפרמטרים לא תקינים יש להיוועץ ברופא.

תהליך המילה נחלק לשני שלבים עיקריים. השלב הראשון נקרא מילה והשלב השני נקרא פריעה. בשלב הראשון, הוא שלב המילה חותך המוהל את העורלה בסכין ומגלה את העטרה שמסתתרת תחתיה .

בשלב השני, הוא שלב הפריעה, חותך המוהל את הקרום הממוקם באזור שבין העטרה לעורלה.

קיים גם שלב שלישי עליו מעטים נותנים את הדעת למרות היותו חשוב לא פחות משני השלבים הקודמים והוא השלב בו מוצץ המוהל את הדם. המציצה יכול שתבוצע באופן ישיר על ידי המוהל או באמצעות קשית .

חשוב לציין כי מבחינה דתית יש חשיבות הלכתית רבה לשלב השלישי, הוא שלב הקזת הדם, שלב שבמרבית המקרים לא קיים כאשר ברית המילה מבוצעת על ידי רופא. חשוב לדעת כי תהליך המציצה עלול להיות מסוכן מאוד ואף קטלני שכן מציצה ישירה יכולה לגרום להדבקת התינוק בהרפס הוא במחלות אחרות שעלולות לגרום לזיהום קל עד קשה ביותר sepsis, שעלול במקרים נדירים  לגרום למוות של התינוק.

"מילה הינה פעולה שביצועה אכן מצריך מיומנות רפואית מסוימת, וביצועה כרוך גם בסיכונים בעלי אופי רפואי. אך אפיונה הדומיננטי של הפעולה אינו רפואי, אלא דתי פולחני. לנוכח חיובי מצוות הדת הכרוכים בביצוע המילה, ועל רקע מסורת עתיקת יומין המנחה את תפיסות הציבור הרחב בכל הנוגע לביצועה של מילה, נקל להבין על שום מה נמנע המחוקק מלכלול את ביצוען של בריתות בתחום "עיסוק ברפואה", כמשמעו בפקודת הרופאים. לא למותר להוסיף, כי ההכרה בלגיטימיות של ביצוע מילה בידי מי שאינם רופאים, בשל היותה של המילה מצווה דתית, כפופה לכך שהמילה תבוצע בדרך נאותה ובידי מוהל מיומן ולכך שאין בביצועה משום פגיעה בתקנת הציבור ובכבוד האדם" תא (ירושלים) 6211-06 – א' פ' ואח' נ' אלחנן אוחנה

העובדה כי מרבית המוהלים אינם רופאים ו/או בעלי השכלה רפואית כלשהי  אינה מונעת מהם לבצע פעלה כירורגית בתינוקות רכים ובאיבר רגיש ועדין ומשכך עלולים להתרחש לא אחת סיבוכים שונים שחלקם קלים אך חלקם קשים וחמורים ביותר. חלק מהפגיעות הם פגיעות אסתטיות שנוצרו מחיתוך לא נכון ו/או מוגזם של העורלה. פגיעות נוספות להם אנו עדים הם זיהומים באזור החתך בשלב השני של הברית. זיהום זה יכול שיהיה קל אך יתכנו גם מצבים בהם  הזיהום הוא זיהום  חריף ויחייב אשפוז בשל היותו זיהום מערכתי.   גם פגיעות כגון היוצרות ציסטה על הפין או פיסטולה הנם תולדה של רשלנות ובוודאי דימום מסיבי או כפי שכבר הזכרנו הדבקה של הרפס או כל מחלה ו/או נגיף אחר.

חשוב להבין כי בגין כל אותם המקרים שהוזכרו ועוד רבים ודומים שגרמו לנזק פיזי, ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית כנגד המוהל, אם כי לא מדובר במקרים סטנדרטיים של רשלנות רפואית בה נדרשת מהמוהל רמת מיומנות כזו הנדרשת מרופא, אך בהחלט נדרשת ממנו רמת מיומנות וידע סבירים.

מוהל המבצע את הברית לתינוקות שאינם כשירים לכך מבחינה פיזית ו/או בריאותית ו/או גופנית מסתכן בתביעת רשלנות שכן אינו פועל במידת הזהירות והמקצועיות המצופה ממוהל סביר.

לסיכום: בחירה מדוקדקת של מוהל עשויה להקטין את הסיכונים והסכנות הטמונות בפעולת המילה וכמובן רצוי, כמו בכל תחום, לבדוק מהי הסמכתו ואם אפשר אל תתביישו לבקש לראות תעודה ו/או אישור הסמכה.
אם ידוע לכם על רופא שהוא מוהל בדקו אפשרות זאת וכמובן שימו לב כי המוהל יבצע את שלב הניקוז(המציצה) של הדם באמצעות קשית או שפופרת המיועדת לכך ובכך ימנע מגע ישיר בין פיו של המוהל לאיבר התינוק. היו ערנים למצבו של התינוק לאחר הברית והקפידו לבדוק את החבישה על מנת שלא תהא לוחצת ותגרום לנמק וכמובן בדקו את כמות הדימום שעל החבישה .

 בכל מקרה של ספק אין ספק ולכן מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע.

מי שכח לספר לסטודנטים שיש להם ביטוח

במדינת ישראל קיימים 63 מוסדות להשכלה גבוהה ובהם לומדים כ- 314.4 אלף סטודנטים שרובם המכריע חברים באגודות הסטודנטים ובכל זאת אף אחד לא ממש טורח ליידע אותם ואפילו לא אגודת הסטודנטים עצמה מהם הזכויות המגיעות לסטודנט שנפצע בתקופת הלימודים.

בכל שנה אנו עדים ללא מעט מקרים בהם נפצעים סטודנטים בשטח הקמפוס או מחוצה לו, פציעות שלא אחת גורמות להם לנזק גופני משמעותי ולא פחות מכך לאובדן ימי לימוד ובמקרים קיצוניים אף להפסקת הלימודים .

חשוב להבין כי בניגוד לתלמידים בגילאי 3-18 המבוטחים בביטוח תאונות אישיות תלמידים אותם מחויבים בתי הספר וגני הילדים לרכוש, לגבי המוסדות להשכלה גבוהה לא קיימת חובה כזו ויחד עם עם זאת חשוב להבין כי כל המוסדות רוכשים ביטוח המעניק פיצוי כספי לכל מי שנפצע בתוך המוסד האקדמי (סטודנטים, ספקים, מבקרים וכו').

בנוסף מרבית המוסדות האקדמיים  רוכשים ביטוח תאונות אישיות עבור הסטודנטים שלהם, ביטוח עליו משלמים הסטודנטים עצמם, במסגרת תשלום שכר הלימוד לאוניברסיטה או במסגרת התשלום לאגודת הסטודנטים.

ביטוח תאונות אישיות סטודנטים מעניק פיצוי כספי לסטודנט עבור:  הנכות שנותרה לסטודנט עקב התאונה, פיצוי במקרה שנפגעה יכולת העבודה של הסטודנט, פיצוי במקרה של מוות והחזר הוצאות רפואיות.

בנוסף, במידה ועקב התאונה נעדר הסטודנט מלימודיו ישולם פיצוי בגין ימי ההעדות ואם נבצר מהסטודנט לשוב ללימודים ולסיים את לימודיו ישולם פיצוי בגין אובדן שכר הלימוד.

חשוב מאוד להדגיש כי הפוליסה תקפה 24/7 ולאירועים שהתרחשו בתוך המוסד האקדמי ומחוץ לו, בארץ ובחו"ל,בימי לימוד ובחופשות ומכסה גם סטודנטים הלומדים במכינה ובתוכניות לימוד אחרות.

יחד עם זאת יש לזכור כי, בדומה לביטוח תאונות אישיות תלמידים, גם כאן קיימים מספר מצבים שלא מכוסים על פי תנאי הפוליסה והם : תאונות דרכים, מחלות, פעולות טירור. כמו כן, הפוליסה איננה מכסה את הסטודנט בזמן מילואים.     

חשוב להבין כי קבלת הפיצוי אינו מותנה בהוכחת אשם או רשלנות ובכל מצב למעט המצבים שהוזכרו קדם, ישולם לסטודנט פיצוי- אשם או לא אשם , תאונה עצמית או תאונה על ידי גורם חיצוני וכו'….הכל על בסיס "נפצעת קיבלת" !

עובדה נוספת שחשוב לזכור היא כי קיים כפל ביטוחי, כלומר אם לדוגמא נפצע הסטודנט שעה שצעד לתומו ברחובות העיר ונתקל במפגע בטיחותי במדרכה, יכול הסטודנט לקבל פיצוי כספי  מביטוח תאונות אישיות ללא הוכח אשמה ובמקביל גם מהמבטחת של הרשות המקומית במידה ויוכח  כי הרשות המקומית  התרשלה  והפרה את חובת הזהירות הזהירות.

דוגמא נוספת היא – סטודנט שנפצע במהלך עבודתו תחשב התאונה כתאונת עבודה ולכן יוכל לתבוע פיצוי גם מהמוסד לביטוח לאומי גם מהגורם האחראי לנזק וגם מביטוח תאונות אישיות סטודנטים. 

 נזכור כי תביעה לתשלום פיצוי במסגרת פוליסת ביטוח תאונות אישיות ניתן להגיש עד 3 שנים ממועד קרות האירוע ובנוסף עלינו להבין כי למרות קיומה של פוליסה, חברות הביטוח לא ששות ולא ממהרות לשלם ומשכך דוחות את התביעה ללא כל סיבה או מסיבות שאינן תקפות על פי חוק ולכן חשוב לא לוותר ולהסתייע בבעל מקצוע ואם יש צורך לא להסס לפנות לבית המשפט. 

 

אישה וילדיה הגישו תביעה נזיקית בגין אלימות ונזק נפשי שגרם להם האב.

בהמשך למאמר שלי שהתפרסם באתר תקדין, בנושא -דיני הנזיקין בבית המשפט לענייני משפחה,פס"ד עדכני של ביהמ"ש לענייני משפחה בפתח תקווה בו התקבלה תביעה נזיקית שהגישה אישה וילדיה בגין אלימות ונזק נפשי שגרם להם האב.
בית המשפט חייב את הגבר בפיצוי לאישה בסך 350 אלף ש"ח, בנוסף חייב את הגבר בסכום של 70 אלף ש"ח בגין ראש נזק של כאב וסבל, סכום של 20 אלף ש"ח לכל ילד עבור טיפול פסיכולוגי וסכום של 50 אלף ש"ח הוצאות משפט.

התנדבות מסבכת!! האם וועד ההורים חשוף לתביעות אישיות??

בשבועות האחרונים פנו אלי לא מעט הורים מודאגים החברים בוועד ההורים בכתה בו לומד ילדם בשאלה – האם הם חשופים לתביעות אישיות בגין נזק גופני, באם יגרם לאחד מילדי הכיתה, במהלך פעילות כיתתית שמארגן הוועד?

על מנת לענות על סוגיה מטרידה זאת חשוב להבין נקודה חשובה לפיה וועד ההורים הכיתתי אינו בעל "אישיות משפטית נפרדת", בניגוד לוועד ההורים הארצי שהינו בעל מעמד של עמותה ולכן יתבע כגוף יציג, בעוד וועד הורים הכיתתי או הבית ספרי יתבע כפרטים, משמע באופן אישי.

במצב דברים זה, בהחלט ייתכן מצב לפיו ההורים, חברי וועד ההורים ימצאו עצמם נתבעים אישית הן במשור האזרחי והן במישור הפלילי (במסגרת תביעת לשון הרע), ע"י הורים אחרים מבית הספר, מנהל בית הספר או במסגרת תביעות צד ג' מצד חברות הביטוח וגופים אחרים.

אומנם סערת החשש מתביעות אישיות צצה ועלתה בעקבות תביעה שעניינה נזק גופני שנגרם לתלמידה במהלך פעילות כיתתית אותה ארגן וועד ההורים, אך אל לנו לשכוח כי חברי הוועד חושפים עצמם לתביעות גם במקרה שיפעלו להדחתו של מורה או מנהל, להוצאתו של תלמיד מכיתה ועוד.

כצעד שתפקידו לספק הגנה לחברי הוועד הופץ בקרב הורי התלמידים מסמך עליו נדרש כל הורה, שילדו לוקח חלק בפעילות שארגן וועד הכיתה, לחתום. המסמך מטיל על הורי התלמיד אחריות מלאה ומוחלטת לביטחונו ולשלומו של ילדו במהלך הפעילות.

חתימה על מסמך כזה יכולה לסייע במקרה וחלילה ארע נזק גופני אך עדיין מסמך כזה לא יספק הגנה הרמטית לחברי הוועד מתביעות אישיות.
למרות האמור, חשוב להבין כי יקשה להטיל אחריות אישית על הורה זה או אחר החבר בוועד ההורים או על כלל חברי הוועד, מקום שחברי הוועד פעלו בזהירות ובאחריות.

האמור לעיל אינו מהווה חוות דעת משפטית ו/או ייעוץ משפטי ואינו מתיימר להיות כזה. בכל מקרה ומקרה על הקורא/ת לפנות ולהיוועץ עם עו"ד מתאים לפי נסיבות העניין.

קלדנית סבלה מתסמונת התעלה הקרפלית – בית המשפט פסק פיצוי כספי

דלית מועסקת כ-10 שנים בתפקיד הדורש הקלדת נתונים. לפני מס' שנים החלה לחוש נימול באצבעות כף היד ובהמשך אף תחושת כאב בכף היד ובזרוע, כאב שהקרין עד לכתף.
בית הדין האזורי לעבודה קבע כי דלית סובלת מתסמונת התעלה הקרפלית הדו צדדית שנגרמה כתוצאה מעבודתה תוך שהוא מאמץ את חוות דעתו של המומחה הרפואי לפיה קיים קשר סיבתי בין אופי עבודת התובעת העוסקת בפעילות מאומצת של היד לבין הליקוי שממנו היא סובלת בידיה.

סובלים מפגיעה גופנית ומעוניינים לבדוק אם מגיע לכם פיצוי כספי? מוזמנים לפנות אלינו בטלפון או ליצור קשר

חרם בווצאפ

הילד הוחרם בוואטסאפ – בית המשפט קבע: מגיע פיצוי כספי!

 הורים שימו לב!! במידה ואתם מזהים כי ילדכם נמצא במצב של מצוקה נפשית וקושי חברתי, ייתכן ומתנהל נגדו חרם ברשת החברתית.

בעולם הטכנולוגי בו אנו חיים, רשתות חברתיות כדוגמת הוואטסאפ והפייסבוק תופסות מקום מרכזי בחייהם של מרבית הילדים והמתבגרים. עם הזמן אנו עדין לכך כי השימוש בווטסאפ ובפייסבוק מביא איתו גם שימוש הולך וגובר של אלימות מילולית שהולכת ומתעצמת באכזריות ומביאה לנידוי ולחרם חברתי שיכול להיות אירוע טראומטי עבור הילד המוחרם ולגרום לנזק נפשי כבד מנשוא עבור הילד המוחרם.
מעוניינים לדעת מה לעשות? האם מגיע פיצוי כספי על פי חוק? מוזמנים ליצור איתנו קשר וכמובן גם לשתף אחרים