במדינת ישראל קיימים 63 מוסדות להשכלה גבוהה ובהם לומדים כ- 314.4 אלף סטודנטים שרובם המכריע חברים באגודות הסטודנטים ובכל זאת אף אחד לא ממש טורח ליידע אותם ואפילו לא אגודת הסטודנטים עצמה מהם הזכויות המגיעות לסטודנט שנפצע בתקופת הלימודים.

בכל שנה אנו עדים ללא מעט מקרים בהם נפצעים סטודנטים בשטח הקמפוס או מחוצה לו, פציעות שלא אחת גורמות להם לנזק גופני משמעותי ולא פחות מכך לאובדן ימי לימוד ובמקרים קיצוניים אף להפסקת הלימודים .

חשוב להבין כי בניגוד לתלמידים בגילאי 3-18 המבוטחים בביטוח תאונות אישיות תלמידים אותם מחויבים בתי הספר וגני הילדים לרכוש, לגבי המוסדות להשכלה גבוהה לא קיימת חובה כזו ויחד עם עם זאת חשוב להבין כי כל המוסדות רוכשים ביטוח המעניק פיצוי כספי לכל מי שנפצע בתוך המוסד האקדמי (סטודנטים, ספקים, מבקרים וכו').

בנוסף מרבית המוסדות האקדמיים  רוכשים ביטוח תאונות אישיות עבור הסטודנטים שלהם, ביטוח עליו משלמים הסטודנטים עצמם, במסגרת תשלום שכר הלימוד לאוניברסיטה או במסגרת התשלום לאגודת הסטודנטים.

ביטוח תאונות אישיות סטודנטים מעניק פיצוי כספי לסטודנט עבור:  הנכות שנותרה לסטודנט עקב התאונה, פיצוי במקרה שנפגעה יכולת העבודה של הסטודנט, פיצוי במקרה של מוות והחזר הוצאות רפואיות.

בנוסף, במידה ועקב התאונה נעדר הסטודנט מלימודיו ישולם פיצוי בגין ימי ההעדות ואם נבצר מהסטודנט לשוב ללימודים ולסיים את לימודיו ישולם פיצוי בגין אובדן שכר הלימוד.

חשוב מאוד להדגיש כי הפוליסה תקפה 24/7 ולאירועים שהתרחשו בתוך המוסד האקדמי ומחוץ לו, בארץ ובחו"ל,בימי לימוד ובחופשות ומכסה גם סטודנטים הלומדים במכינה ובתוכניות לימוד אחרות.

יחד עם זאת יש לזכור כי, בדומה לביטוח תאונות אישיות תלמידים, גם כאן קיימים מספר מצבים שלא מכוסים על פי תנאי הפוליסה והם : תאונות דרכים, מחלות, פעולות טירור. כמו כן, הפוליסה איננה מכסה את הסטודנט בזמן מילואים.     

חשוב להבין כי קבלת הפיצוי אינו מותנה בהוכחת אשם או רשלנות ובכל מצב למעט המצבים שהוזכרו קדם, ישולם לסטודנט פיצוי- אשם או לא אשם , תאונה עצמית או תאונה על ידי גורם חיצוני וכו'….הכל על בסיס "נפצעת קיבלת" !

עובדה נוספת שחשוב לזכור היא כי קיים כפל ביטוחי, כלומר אם לדוגמא נפצע הסטודנט שעה שצעד לתומו ברחובות העיר ונתקל במפגע בטיחותי במדרכה, יכול הסטודנט לקבל פיצוי כספי  מביטוח תאונות אישיות ללא הוכח אשמה ובמקביל גם מהמבטחת של הרשות המקומית במידה ויוכח  כי הרשות המקומית  התרשלה  והפרה את חובת הזהירות הזהירות.

דוגמא נוספת היא – סטודנט שנפצע במהלך עבודתו תחשב התאונה כתאונת עבודה ולכן יוכל לתבוע פיצוי גם מהמוסד לביטוח לאומי גם מהגורם האחראי לנזק וגם מביטוח תאונות אישיות סטודנטים. 

 נזכור כי תביעה לתשלום פיצוי במסגרת פוליסת ביטוח תאונות אישיות ניתן להגיש עד 3 שנים ממועד קרות האירוע ובנוסף עלינו להבין כי למרות קיומה של פוליסה, חברות הביטוח לא ששות ולא ממהרות לשלם ומשכך דוחות את התביעה ללא כל סיבה או מסיבות שאינן תקפות על פי חוק ולכן חשוב לא לוותר ולהסתייע בבעל מקצוע ואם יש צורך לא להסס לפנות לבית המשפט. 

 

בשנים האחרונות חל גידול משמעותי במספר הרוכבים על אופניים חשמליים וזאת במקביל לרוכבים על קורקינטים חשמליים אליהם הצטרף, בשנה האחרונה גם ההוברבורד( סקייטבורד חשמלי).

בתי החולים מדווחים כי משנה לשנה חל גידול במספר הנפגעים בתאונות דרכים בהם מעורבים רוכבי אופניים חשמליים. 

משנה לשנה ניתן לראות כי כמות האופניים החשמליים על הכבישים והמדרכות הולכת וגדלה ואתם גם התאונות בהם מעורבים ילדים, בני נוער ומבוגרים .

תאונות אלה מעלות מספר שאלות חשובות שמן הראוי לתת עליהם את הדעת .

• האם קיימות תקנות שמתייחסות לשימוש באופניים חשמליים ?
• האם הולך רגל שנפצע מפגיעת אופניים חשמליים יכול לקבל פיצוי כספי בגין הנזקים שנגרמו לו?
• האם כל אחד ראשי לרכב על אופניים חשמליים?
• האם קיימת חובת ביטוח לאופניים חשמליים?

 במאמר הבא ננסה לענות על השאלות המרכזיות ולהעניק טיפים חשובים לנפגע מתאונת אופניים חשמליים.

מרץ 2016  אושרו ע"י שר התחבורה תקנות חדשות המאפשרות לראשונה לרכב על קורקינט חשמלי וכמו כן נקבע כי הגיל המינימלי לרכיבה על אופניים חשמליים שהיה 14 עלה לגיל 16 .

כאן שהרכיכה  על קורקינט ועל אופניים חשמליים, בכביש,  אסורה למי שטרם מלאו לו 16 שנה!

 יחד עם זאת, קובעות התקנות כי, ניתן לרכב על אופניים חשמליים בשבילי  אופניים מגיל 14, ומגיל 16 גם בכבישים.
עוד נקבע בתקנות כי על הרוכבים על אופניים חשמליים וקורקינט חשמלי חלה החובה לחבוש קסדה ולבישת אפוד זוהר בלילה או בשעה שתנאי מזג האוויר מקשים על ראית הרוכב.

ואולם, התקנות כלל לא מתייחסות לזכויותיהם של נפגעי תאונות האופניים או קורקינטים  חשמליים , והן עוסקות בעיקר בנושאים הקשורים לתקינותם.

לצערנו הרב החוק לא רואה באופניים החשמליים כלי תחבורה ומשכך אינו מחייב את הרוכבים ברכישת ביטוח חובה כנדרש  מהנוהג ברכב.

הולך הרגל שנפגע מתאונת אופניים חשמליים, יאלץ לפנות להליך משפטי ארוך ומייגע במהלכו יידרש להוכיח  כי רוכב האופניים התרשל וגרם לתאונה ולפציעה. וגם אם בסיכומו של עניין יזכה בתביעה, קיים חשש שהפוגע לא יוכל לשלם את הפיצוי.

אומנם, אכיפה מוגברת ברמה העירונית עלולה להרתיע מפני השימוש באופניים חשמליים, וקורקינטים חשמליים אך היא לא פשוטה ודורשת מהרשויות המקומיות משאבים רבים, שלא תמיד מוכנות הרשויות להשקיע.

גם חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים שנותן מענה ומספק פיצוי לנפגע מאופניים רגילים או מכלי תחבורה אחר, לא נותן מענה בשעה שמתרחשת פגיעה כתוצאה  מתאונת אופניים חשמליים וזאת בשל העובדה כי עד כה לא הוכרו האופניים החשמליים ככלי רכב. כל עוד לא יוגדרו האופניים החשמליים "כלי רכב"  החוק לא יחייב  את בעלי האופניים החשמליים ו/או הקורקינטים החשמליים באחזקת רישיון  וברכישת ביטוח חובה ו/או צד ג' לכיסוי מקרים של פגיעות גוף, הן לרוכב עצמו והן לצד ג'.

משכך למי שנפגע מאופניים חשמליים, אין אלה לפנות להליך משפטי, ולתבוע את רוכב האופניים באופן אישי, הליך שבמרבית המקרים יהא ארוך ומייגע וידרוש משאבים כספיים לא מועטים לקבלת חוות דעת רפואיות.

בנוסף  על התובע יהא להוכיח את אחריותו ואשמתו של רוכב האופניים ולקוות שבסופו של תהליך יש לרוכב האופניים גם את האפשרות הכלכלית לשלם עבור הנזקים שנגרמו לו.

המצב שונה כאשר מדובר בתאונת דרכים בה נפגע רוכב האופניים מרכב, שאז מדובר בתאונת דרכים ורוכב האופניים יחשב לעניין התאונה, הולך רגל, ויוכל להגיש תביעה כנגד חברת הביטוח שביטחה את הרכב הפוגע בביטוח חובה ושאלת האשמה כלל לא רלוונטית.

חשוב לזכור כי כאשר מדובר בנפגע שגילו מתחת לגיל 18 ניתן לפנות לחברת הביטוח שביטחה את התלמיד בביטוח תאונות אישיות תלמידים ולקבל פיצוי בגין הפגיעה הגופני.

במצב דברים זה מומלץ לבעלי האופניים והקורקינטים החשמליים:

• לרכוש פוליסת ביטוח ייעודית לאופניים חשמליים שתעניק כיסוי ביטוחי, במקרה של תאונה, הן לרוכב עצמו והן להולך הרגל שנפגע.

• לפנות לעו"ד המתמחה בטיפול בנזקי גוף ותאונות דרכים לקבלת הנחיות וייעוץ ראשוני ולהערכת גובה הפיצוי.

 

 

 

בית משפט השלום קיבל תביעה של תלמיד שהחליק ונפגע כששיחק כדורגל בביתו במהלך חופשה, וחייב את הרשות המקומית והמכללה שהפעילה את בית ספרו לפצותו בסכום של 262,000 ש"ח.
ביהמ"ש קבע כי הרשות המקומית הפרה את חובתה החקוקה לעריכת ביטוח תאונות אישיות לכל תלמיד, החלה בכל גיל המקנה זכאות לחינוך חינם וגם על תלמידים במוסדות חינוך לא רשמיים.
בנוגע למכללה, אחריותה נקבעה מכוח עוולת הרשלנות באי עריכת הביטוח.

סטודנט באחת המכללות ששיחק כדור-רגל במגרש הספורט השייך למכללה נפל ונחבל בפניו כאשר תוך כדי המשחק יצא הכדור מעבר לגבולות המגרש. התובע רץ אחריו כדי להחזירו למגרש ואולם תוך כדי ריצתו חזרה למגרש פגעה רגלו במכסה שוחת ביוב שבלטה מעל פני הקרקע וכתוצאה מכך נפל ונפגע בפניו. בנוסף לפגיעה הגופנית נאלץ התובע להיעדר מהלימודים במשך ששה שבועות .
התובע הגיש כתב תביעה שנסמך על שתי עילות. האחת, בגין רשלנות המיוחסת למכללה השנייה, מכוח פוליסה של תאונות אישיות של הסטודנטים במכללה, בגדרה זכאי התובע לתגמולי ביטוח בהתאם לתנאי הפוליסה.
בית המשפט קבע פיצוי כספי בגין הפגיעה הגופנית, הוצאות רפואיות ופיצוי על כך שבעקבות התאונה התובע לא יכול היה לשקוד על לימודיו למשך שישה שבועות וחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 27,000 ש"

בית משפט השלום קיבל תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתלמיד תיכון שהותקף על ידי תלמידים עמיתים במהלך הפסקה. בתביעה שהוגשה נגד עיריית ירושלים ומשרד החינוך נקבע, כי התגרה התפתחה בשל חוסר טיפול הולם וסביר של המורים התורנים שהיו צריכים לצפות זאת בשים לב לאופייה הבעייתי של הקבוצה התוקפת ולהתגרות שלה בקבוצה המותקפת.
לאחר בחינת רכיבי הנזק השונים, פסק בית המשפט לתובע פיצוי בסך 127,900 ₪, שישולמו כאמור ע"י העירייה.

התובע תלמיד באחד מבתי הספר בצפון הארץ, המבוטח בפוליסת ביטוח תאונות אישיות לתלמידים, הוכה באגרוף בפניו ע"י תלמיד אחר מבית הספר, לאחר שנתגלע ויכוח בינו לבין התלמיד האחר. כתוצאה מהמחבטה נגרם לו שבר בלסת התחתונה ונקבעה לו נכות בשיעור של 80%.

התובע טען – בהתאם לתנאי פוליסת ביטוח תאונות אישיות תלמידים מגיע פיצוי של 76,000 ש"ח.
חברת הביטוח טענה – האירוע נשוא התובענה הוא אירוע אשר נעשה בכוונת מכוון, כאשר התובע נוטל חלק פעיל, משמעותי ומכריע בקטטה אלימה אשר החלה כתוצאה מהתגרות שלו ומשכך אין מדובר באירוע תאונתי כהגדרת המונח "תאונה" בפוליסת הביטוח ולפיכך אין הנתבעת חייבת בתשלום עבור נזקי התובע.
בית המשפט קבע – בהתאם לתנאי הפוליסה התחייבה הנתבעת לשלם פיצוי למוטב אשר נפגע על ידי תאונה. תאונה הוגדרה בפוליסה "אירוע פיזי, חיצוני, גלוי לעין, בלתי צפוי, הגורם להיזק גופני".
נשאלת השאלה האם ניתן לקבוע כי מדובר באירוע בלתי צפוי? בחקירה שהתנהלה עולה תמונה שונה מזו שהוצגה בידי התובע. בעוד התובע הציג עצמו כקורבן תמים לאירוע התקיפה, מההודעות שניגבו במשטרה עולה כי התובע נטל חלק פעיל בקרות האירוע כשהוא מגדף ומתגרה בנער הפוגע ומשכך האירוע נשוא התובענה אינו בגדר אירוע בלתי צפוי ולכן אין המדובר ב"תאונה" הנכנסת בגדרה של פוליסת ביטוח אחריות אישית.
חשוב להבין כי לעיתים אירוע שנדמה כאילו הוא מהווה אירוע המכוסה על פי פוליסת ביטוח תאונות אישיות תלמידים, לא יחשב כ"תאונה" ולהיפך. לכן מומלץ וחשוב להיוועץ בעורך דין מנוסה ובקיא בתחום בסמוך לקרות התאונה, הגם שתקופת ההתיישנות הינה 3 שנים ומניין תקופת ההתיישנות תחל מיום הגיע התלמיד לגיל 18.