תובעת שנסעה באוטובוס ביקשה לרדת בתחנה. נהג האוטובוס עצר במרחק של כמטר מהמדרכה והתובעת ניסתה להגיע עם רגלה עד למדרכה, אולם היא לא הצליחה, איבדה את שיווי משקלה ונפלה ארצה.
בית המשפט קבע כי מאחר והתאונה אירעה כאשר התובעת ירדה מהאוטובוס, יש לקבוע שמדובר תאונת דרכים הגם אם הנפילה לא אירעה באותו שבריר שניה של היציאה מהאוטובוס, אלא לאחר צעד אחד ואפילו שניים מהירידה מהאוטובוס. אירוע זה קשור בטבורו ביציאה מהאוטובוס ומהווה מכלול אחד. תחילת אירוע הנפילה היה ביציאה מהאוטובוס למרות שנפלה במרחק מסויים ממנו.